ניהול הרשאותניהול הרשאות

שם מלא

סדר הופעה

תיאור תפקיד

תקופת כהונה

תמונה

תיאור

קבצים מצורפים

נוצר בתאריך על-ידי
שונה לאחרונה ב- על-ידי

גושן (גרשונוביץ') משה

תקופת כהונה:1959 - 1984
תיאור תפקיד:ראש המועצה השלישי וראש העיר הראשון
 נולד ב-1921 בראבה שבין לודג' לוורשה שבפולין. בגיל 7 עברה המשפחה ללודג' שם נחשף לתנועת "ברק", ברית הקנאים של מאיר גרוסמן (גרוסמניסטים) שפרשה מהתנועה הרביזיוניסטית. אח"כ הצטרף לתנועת "גורדוניה" שם עוצבה השקפת עולמו הפוליטית-ציונית. לאחר בר המצווה נשלח ללמוד אריגה, חלומו הגדול היה להיות עיתונאי.

במלה"ע השנייה בהיותו בן 17, משעמדו הגרמנים בשערי הגטו ברח לרוסיה. כעבור שבועיים חזר לגטו להיות עם משפחתו. היה בין מארגני ההתקוממות היהודית וכיהן כסגן יו"ר הועד המרכזי של התנועות הציוניות. משהחליטו הגרמנים לפרק את ההתארגנויות הללו, ירד למחתרת.

לאחר פטירת אביו ב-1944 נלקח עם אימו אחותו ושני אחיו הקטנים למחנה ההשמדה אושוויץ, כעבור שבועיים נשלח למחנה העבודה אלטהיימר בשלזיה. שם חלה במחלה קשה ש"הצילה" אותו מצעדת המוות שביצעו הגרמנים טרם שחרור המחנה. לאחר הפגזת המחנה ע"י בנות הברית נמלט בכוחות אחרונים ליער הסמוך ויצא לאחר הגעת כוחות השחרור. ב-1945 נסע לאתר את משפחתו והגיע לברגן בלזן, שם הכיר את רעייתו לעתיד, רגינה. לימים נישאו ועלו יחד ארצה.

ב-1946 לאחר שלא מצא איש מבני משפחתו, הגיע למחנה ציילזהיים ליד פרנקפורט בגרמניה. שם החל לעסוק בסיוע לפליטים ונרתם לפעילות ציונית, כשהוא נאבק בכוונת הפליטים להגר לארה"ב במקום לארץ ישראל. אחד האמצעים היה העיתון "קול ישראל", אותו ייסד עם עוד כמה חברים.

 למוצקין הגיע כעולה חדש שעבד כפקיד בחברת "תנובה", אך ותיק ומנוסה בחיים הפוליטיים. כאיש מפלגה מובהק ובעל כושר ארגון ומנהיגות, אירגן את אנשי מפא"י חברי ההסתדרות בקריה, ולאחר תקופה קצרה נבחר לכהן כחבר המועצה המקומית.

בשנת 1958 יזם מהפך פוליטי במועצה, בשיתוף נח עלוני שהצטרף לקואליציה עם נבחרי מפא"י במועצה. ראש המועצה גרושקביץ הודח לאחר שרק כשנה קודם לכן נבחר בפעם החמישית ברציפות. עלוני נבחר לראש המועצה למשך שנה והוכשרה הקרקע להשלמת המהפך בתום השנה.

ב-1959 לראשונה בקרית מוצקין איבדה מפלגת הציונים הכלליים את השלטון, משה גושן נבחר לתפקיד ראש המועצה המקומית קריית מוצקין מטעם מפלגת מפא"י, והיה לראש המועצה השלישי בתולדותיה.

משנבחר משה גושן לתפקידו, רק מעטים נתנו לו סיכוי להצליח. את נאומיו הראשונים קרא מהכתב ולא הרשים במיוחד. לדעת רבים הייתה זו רק שאלה של זמן עד שמפלגות הימין יתאחדו מחדש ויבוצע מהפך נגדי.

ההיסטוריה הוכיחה אחרת. משה גושן הוכיח את עצמו כאיש פרגמאטי, "ביצועיסט", מעורב בכל דבר ואהוב על הבריות. גרושקביץ לפניו הקפיד על התואר "נשיא" המועצה, משה גושן העממי היה ל"ראש הקהל".

הטבעת חותמו ניכרת בכל תחומי החיים הקשורים בהתפתחותה ופיתוחה של הקריה. מישוב של ארגון המעמד הבינוני שהוקם על עקרון ההבדלה בין חברים ושאינם חברים, הפכה הקריה לישוב של כולם. אגודת המים השיתופית ה"שריד" האחרון לאגודה השיתופית המייסדת, פורקה ונושא אספקת המים עבר לניהול המועצה.

קליטת עליה היוותה עבורו ערך אידיאולוגי והקריה הייתה שותפה לקליטת גל העלייה הגדול של שנות ה60. בד בבד פעל לפינוי מעברת מוצקין והעברת משתכניה לדירות שיכון, תוך הקפדה כי הדירות הנבנות תהיינה גדולות מהסטנדרטים המקובלים, גם על מנת לקלוט זוגות צעירים ולשמור ככל האפשר על הרמה הסוציו אקונומית הגבוהה של הישוב.

במקביל לא נפקד מקומם של הקשישים, בימיו החל מפעל "והדרת פני זקן" ופעילויות תרבות נוספות לותיקי הקריה בבית התרבות הקרוי היום על שמו. מערכת החינוך זכתה גם היא לטיפול מיוחד והוקמו גני ילדים ובתי ספר חדשים, פעילויות ענפי הספורט הייצוגי הביאו הישגים רבים והוקם אולם ספורט חדיש הקרוי כיום על שמו.

העיר הבריקה בניקיונה ובלטה ברמת הגינון הפיתוח הסביבתי.

משה גושן הבין כי לאור מיקומה של הקריה, ללא חוף ים לתיירות או אזור תעשייה, חובה עליו לפעול להפיכתה של מוצקין למרכז השרותים והמסחר של הקריות. תכנון והקמת הרבמ"ד היו חלק מהתכנית הגדולה להקמת בית חולים מרכזי, משרדי ממשלה ועוד, שנגדעה לאחר שנים.

קשרי החוץ במישור הבינלאומי זכו לתשומת לב מיוחדת. ברית ערים תאומות נכרתה עם העיר טאקומה שבארה"ב ולמרות הזכרונות הטראומטיים של השואה, עם העיר באד קרוייצנאך שבגרמניה.

היה מקושר היטב במערכת המפלגתית והפוליטית הארצית, פעל לשינוי מעמדה של קרית מוצקין ממועצה לעיר.

בשנת 1976 לאחר הענקת מעמד עיר למועצה המקומית, היה משה גושן לראש העיר הראשון של קריית מוצקין.

 בתפקיד יו"ר המועצה המקומית וראש עיר כיהן כ-25 שנה ברציפות. ב-1984 כשנה לאחר בחירתו מחדש לראשות העיר, נפטר בפתאומיות והוא בן 63. השאיר אחריו את רעייתו רגינה, ילדיו, דוד, יגאל וענת ותשעה נכדים.